הרקע: 1939, ערב מלחמת העולם השניה והשלטון הבריטי בארץ מותש מ"המרד הערבי" ונוטה לצד הערבים. הבריטים מטילים צנזורה קשה על כל חומר היוצא מהארץ ממנהיגי הישוב כאן ואל מנהיגי היהודים בלונדון ובניו-יורק.
הנהגת הישוב שכבר איבדה את כל אמצעי התקשורת מגיעה למסקנה שיש לעבור לשידור במורס.
לצורך העניין רוכשים (גונבים...) בקהיר חלקי משדר גדול ומרכיבים אותם כאן בארץ.
היכן יוצב המשדר? הבחירה נפלה על קיבות גבת מכמה טעמים:
1. שמחה אבן-זוהר ראש ה"קשר" דאז (לימים יהיה חיל הקשר) היה בעבר חבר גבת.
2. מזכיר גבת הוא חיים גבתי איש חזק ודיקרטי שיכול להעביר כל דבר פה אחד...
3. בגבת נמצאת בחורה צעירה בשם שרה צ'רנומורץ (פפיש בעתיד) שכבר עמדה בראש רשת קשר בצפון הארץ והיתה שדרית מצוינת.
4. בגבת בונים באותה עת מקלחת שיתופית בין בתי הילדים ואולי אפשר לנצל זאת...
וזה אכן מה שהיה.
נבנה בור ענק (במסווה של בור ספיגה למקלחת). הרוב נבנה בלילה והיו שותפים מעטים ושומרי סוד. עד פברואר 1939 הושלמה המלאכה.
המשדר הורד, הבור כוסה ומקום עובד.
איך?
בכסות הלילה מגיעה שרה. מפעילה ידנית אנטנה המורכבת מצינור בתוך צינור (מלאכה קשה כעדותה). לוחצת על כפתור נסתר ויורדת במעלית מסובכת ומורכבת אל תוך האדמה. דלת סודית מוליכה מהמעלית אל חדר המשדר. שרה עובדת עם המורס ומשדרת (רק משדרת) כל מה שמועבר לה מירושלים ומדובר לעיתים במנשרים בני 15 דפים. בסביבות 4 לפנות בוקר היא יוצאת והולכת לחלוב ברפת.
ככה 4 שנים תמימות!
התחנה נסגרה ב-1943 מסיבות שונות וביניהן הקמת שדה התעופה הסמוך.
לפני כ-10 שנים לוקח אמציה בן-דור את המקום. משפץ אותו, מתחקה אחרי הסיפורים ופותח אותו לביקורים.
לפני כשנתיים נפטר אמציה בפתאומיות. המשפחה המשיכה להחזיק את האתר בקושי רב.
לפני כחודש קבלתי את האתר מידי המשפחה. לקחתי את המקלט הסמוך המכונה "מקלט הזברה" והפכתי אותו לחדר תצוגה של הסיפור כולו.
עם מצגת, מכשיר מורס, חידונים והפעלות.
המקום מותאם לכל גיל. הילדים יקבלו הפעלות ויוכלו בסיום הביקור לצאת דרך פתחי המסתור. המבוגרים ישמעו ויראו את כל הסיפור ואת חלקי הפאזל החסרים נוכל להשלים מפיהם.
אורך הביקור - כשעה.
המחיר - מחירי הרצה ובכל מקרה לא יעלה את 10 השקלים.
התיאום - עם עירית ישראלי בנייד 6566501-052
הנהגת הישוב שכבר איבדה את כל אמצעי התקשורת מגיעה למסקנה שיש לעבור לשידור במורס.
לצורך העניין רוכשים (גונבים...) בקהיר חלקי משדר גדול ומרכיבים אותם כאן בארץ.
היכן יוצב המשדר? הבחירה נפלה על קיבות גבת מכמה טעמים:
1. שמחה אבן-זוהר ראש ה"קשר" דאז (לימים יהיה חיל הקשר) היה בעבר חבר גבת.
2. מזכיר גבת הוא חיים גבתי איש חזק ודיקרטי שיכול להעביר כל דבר פה אחד...
3. בגבת נמצאת בחורה צעירה בשם שרה צ'רנומורץ (פפיש בעתיד) שכבר עמדה בראש רשת קשר בצפון הארץ והיתה שדרית מצוינת.
4. בגבת בונים באותה עת מקלחת שיתופית בין בתי הילדים ואולי אפשר לנצל זאת...
וזה אכן מה שהיה.
נבנה בור ענק (במסווה של בור ספיגה למקלחת). הרוב נבנה בלילה והיו שותפים מעטים ושומרי סוד. עד פברואר 1939 הושלמה המלאכה.
המשדר הורד, הבור כוסה ומקום עובד.
איך?
בכסות הלילה מגיעה שרה. מפעילה ידנית אנטנה המורכבת מצינור בתוך צינור (מלאכה קשה כעדותה). לוחצת על כפתור נסתר ויורדת במעלית מסובכת ומורכבת אל תוך האדמה. דלת סודית מוליכה מהמעלית אל חדר המשדר. שרה עובדת עם המורס ומשדרת (רק משדרת) כל מה שמועבר לה מירושלים ומדובר לעיתים במנשרים בני 15 דפים. בסביבות 4 לפנות בוקר היא יוצאת והולכת לחלוב ברפת.
ככה 4 שנים תמימות!
התחנה נסגרה ב-1943 מסיבות שונות וביניהן הקמת שדה התעופה הסמוך.
לפני כ-10 שנים לוקח אמציה בן-דור את המקום. משפץ אותו, מתחקה אחרי הסיפורים ופותח אותו לביקורים.
לפני כשנתיים נפטר אמציה בפתאומיות. המשפחה המשיכה להחזיק את האתר בקושי רב.
לפני כחודש קבלתי את האתר מידי המשפחה. לקחתי את המקלט הסמוך המכונה "מקלט הזברה" והפכתי אותו לחדר תצוגה של הסיפור כולו.
עם מצגת, מכשיר מורס, חידונים והפעלות.
המקום מותאם לכל גיל. הילדים יקבלו הפעלות ויוכלו בסיום הביקור לצאת דרך פתחי המסתור. המבוגרים ישמעו ויראו את כל הסיפור ואת חלקי הפאזל החסרים נוכל להשלים מפיהם.
אורך הביקור - כשעה.
המחיר - מחירי הרצה ובכל מקרה לא יעלה את 10 השקלים.
התיאום - עם עירית ישראלי בנייד 6566501-052
